הוספת הודעההוספת תגובה פורום הגיל הרך – הדרכת הורים - ראש הפורום

בן 4 - פספופסים של פיפי

ליאת קליין- קול להורה(12.7.2017, 18:04)

דניאלה יקרה,

תודה על פנייתך וסליחה על העיכוב בתשובה...

את מספרת על תהליך גמילה ארוך של למעלה משנתיים, שבמהלכו בנך, בעצם, מעולם לא הפסיק ל"פספס" ואני מתארת לעצמי שגם עבורכם זה בוודאי לא קל.

אינני יודעת בן כמה אחיו הצעיר והאם לייחס את הרגרסיה שחלה בחודשים האחרונים (מפעם בחודש לפעם או פעמיים ביום) לעובדה שזמנכם מתחלק כעת לשניים.

כך או כך, ברצוני לציין מספר נקודות שנראה כי ייצרו את הקשיים בתהליך וכנראה גם האריכו אותו וכיצד ניתן לעשות זאת אחרת.

ראשית, לקיחת האחריות על התהליך – הורים רבים מזכירים לילד שלהם ללכת לשירותים, או מושיבים אותו על הסיר/ אסלה בזמנים קבועים, משכנעים, משדלים...מתוך כוונה טובה וממחשבה שהילד לא יודע לזהות מתי הוא צריך וכך הוא ילמד.

התוצאה לכך היא הפוכה. בדרך זו נמנעת מהילד הלמידה הפשוטה של הקשבה וזיהוי תחושות הגוף והבנת הקשר בין התחושות הללו (של לחץ בשלפוחית ) לצורך להתפנות. הוא מתרגל לכך שהוריו לוקחים אחריות על הצרכים שלו וגם מחליטים מתי הוא צריך להפסיק לשחק ולגשת להתפנות. לילדים בגיל זה, שבו יש להם כבר דעות ורצונות משלהם, כשהם מרגישים שקובעים עבורם, זה מעורר לא פעם התנגדות רבה ומוביל למאבקי כוח ושליטה.

ולכן טוב עשיתם כשהפסקתם להזכיר לו והחלטתם לאפשר לו ללכת להתפנות כשירגיש שצריך. חשוב לזכור, כי בנך התרגל לכך במשך שנתיים שלמות וכעת הוא בתהליך של למידה חדשה (לקחת אחריות על צרכיו) וכמו כל למידה , לאט לאט הוא יתפוס את העניין ויעלה על דרך המלך...

מצדכם זה דורש לנשום עמוק , הרבה סבלנות ובעיקר אמונה בו ובדרך , שכמו שהוא למד ללכת, לדבר,וכו'...כך הוא ילמד גם לעשות פיפי בשירותים.

הייתי ממליצה לכם לערוך עם בנך שיחה ובה לשקף לו את מה שקורה- שאתם יודעים שהוא בוגר ומסוגל לשלוט על צרכיו ואתם סומכים עליו שכשהוא ירגיש שהוא צריך- הוא ייגש לשירותים בעצמו... ספרו לו שזה דורש ממנו ללמוד להקשיב לגוף שלו ולזהות את האיתותים...ולכן אולי בהתחלה הוא לא תמיד יספיק להגיע, אבל לאט לאט זה יקרה...אתם בטוחים, ואתם פה לעזור לו אם יזדקק.

חלק מתהליך לקיחת האחריות הוא גם החלפת הבגדים שנרטבו, וכשבנך מרטיב את בגדיו אמרי לו (ללא כעס) ללכת להחליף בגדים כדי שלא ירטיב את הרהיטים ושלא יהיה כאן ריח לא נעים ואחר כך הוא מוזמן לחזור ולהצטרף אליכם.לאחר שהוא מחליף בגדים ומצטרף אליכם קבלי אותו בשמחה והמשיכו בפעילות בה הייתם קודם.

נקודה נוספת אותה העלית היא תשומת הלב – אני מניחה מדברייך שנושא הגמילה מעסיק אתכם לא מעט, את אומרת ש"את משתגעת מזה"... ויש להניח שזה גם בא לידי ביטוי בבית (לפחות עד לא מזמן...) בצורה של- שיחות מוטיבציה, תזכורות, הבטחות ושידולים, כעס ואכזבה על פספוסים, שאלות כמו "למה אתה מרטיב, הרי אתה כבר יודע.? " ועוד כהנה...

מגוון תגובות אלו באופן פרדוקסאלי, אינן מייצרות מוטיבציה לשינוי אלא להיפך, מחזקות את אותה ההתנהגות משום שבנך מבין שהנושא "מפעיל" אתכם מאד ולכן הוא זוכה להרבה מאד אימא ואבא סביב הנושא. באופן לא מודע הוא מבין שיש כאן רווח עצום עליו חבל לוותר...בעיקר כשיש עוד אח צעיר בתמונה.

אתם ההורים מבינים שתשומת לב זו אינה חיובית ואינה זו שהייתם רוצים שיקבל, אולם עבורו תשומת לב היא תשומת לב...ודווקא משום שהוא ילד שמקבל שפע של תשומת לב , כפי שציינת, הוא מבין בחשיבותה.

לכן, אני ממליצה לאחר השיחה שתערכו עימו- לומר לו שאתם לא רוצים יותר להעיר או להזכיר כי אתם סומכים עליו.. את תשומת הלב תיתנו בצורת עידוד וחיזוקים במקומות אחרים בהם הוא מגלה בגרות- מתלבש בכוחות עצמו, משחק בעצמו, מתאפק ודוחה סיפוקים.... ובמקומות בהם הוא תורם בבית.- כשהוא עוזר לערוך שולחן, לערוך קניות, עוזר עם אחיו הצעיר ועוד...

ונקודה אחרונה הינה הערכת הדרך, המאמץ ולא ההישג או התוצאה-

לא כל הילדים בשלים לתהליך באותו שלב, קצב הגמילה שונה מילד לילד וכל זאת- לא מעיד דבר וחצי דבר על מידת התפתחותו בתחומים אחרים.

כשאנו ההורים מקדשים את ההצלחות והתוצאות ושוכחים לשים לב לצעדים הקטנים שהילד שלנו עושה לקראתן... אנחנו משדרים לחץ, ציפיות גבוהות וגם אכזבות כשזה לא מצליח ולעיתים קרובות מאבדים מהר מאד את הסבלנות.

אז מה עושים? מעודדים על הניסיונות- גם כשבורח לו אבל הוא אמר שנייה קודם שיש לו פיפי והפסיק את המשחק.., אמרו לו "אני רואה שאתה כבר מודיע לי כשיש לך פיפי וראיתי שהתכוונת לרוץ, בפעם הבאה תגיע...". וגם כשהוא מתיישב על השירותים ולא עושה כלום אמרו לו "יופי שאתה מנסה. בסוף תצליח". זהו העידוד האמיתי שיגביר את המוטיבציה להמשיך ולנסות.

בנוגע לגמילת הלילה- אני מציעה לחכות ולבסס תחילה את הגמילה ביום, עם סבלנות רבה והרבה עידוד לדרך וכשבנך יסיים את התהליך עם תחושת ערך ומסוגלות טובה , וכך גם אתם.. הוא יהיה בשל יותר לנסות גם בלילה.

ילדים רבים נגמלים בלילה זמן רב לאחר שנגמלים ביום ותוכלו להתקדם לשם כשיתעורר עם חיתול יבש במשך מספר לילות.

לרעיונות נוספים ולתמיכה בתהליך את מוזמנת להתקשר לקו הייעוץ. 6968*

פועל בימים א-ה בבוקר 10-13 ובערב 20:00-22:30.

הרבה נחת והמשך תהליך גמילה מוצלח :)

בברכה,

ליאת קליין
צוות קו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*