פורום ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

שמחה שלום,

את פונה בהתייעצות בנוגע להתנהגותו של בנך ל בן ארבע. את מתארת שהוא "מציק לאחותו הקטנה, משתמש במילים לא נעימות ולא מקשיב כלל למה שמבקשים..."

אני רוצה להציע לך התבוננות על התנהגותו של ל כחלק מהעובדה שילדים בגילאים אלה מבנים את תפיסתם העצמית ואת מקומם בתוך המשפחה. הם לא עושים זאת לבד, הדרך שלהם למצוא אותה היא באמצעות האינטראקציה שלהם עם הדמויות המשמעותיות בחייהם ובעיקר אתם - אמא ואבא. האם האינטראקציה הזאת תאפשר לו להיות ילד בוגר, עצמאי, משתף פעולה ועוזר או שמא תוביל אותו לפתח מקום של זה שאינו מקשיב ומכעיס ומהווה מודל לא טוב לאחיותיו..

יש כאן ילד צעיר, שבגיל שנתיים הפך להיות ה"אח הגדול" וכעבור שנה נוספת כבר אח גדול לשתי אחיות. כמה באמת הספיק ליהנות מהבלעדיות וכמה הוא זוכה בה כיום? האם ייתכן שהוא משתמש בהתנהגויות אלה כדי לזכות בתשומת הלב, במקום משלו?

חינוך בכלל והורות בפרט היא ריצה למרחקים ארוכים. אני שמחה לקרוא שאתם מבינים שאמצעים של ענישה, הפחדה, מאבק שליטה וכוח אינם נכונים (אף על פי שלטווח הקצר הורים רבים נוטים להשתמש בהם ואפילו להאמין שהם נכונים) אז מה כן?

אני מציעה מספר דרכים -

שינוי אקלים- אם הוא רגיל לשמוע הרבה נזיפות, אזהרות, איומים ועוד, נסו להפחית ככל הניתן התייחסות להתנהגויות שליליות שלו (למעט מצבי סכנה ואלימות) ובמקום זאת זהו התנהגויות חיוביות ולו הקטנות ביותר והוקירו אותן בצורה משמעותית. בהדרגה יבחין שהוא משיג את תשומת הלב לה הוא זקוק דווקא כאשר הוא זונח התנהגות לא רצויה. זה ייקח קצת זמן, וייתכן שאף יחמיר את התנהגותו השלילית במטרה לבחון את רצינותכם, אך זה יקרה.

הצבת גבולות ברורה ללא איומי סרק - כלומר, אתם מגדירים מראש ומבהירים לילדים מה ההתנהגות המצופה כשהולכים למשל לסבא וסבתא ומגדירים גם מה תהיה המשמעות אם תהיה חריגה מהתנהגות זאת. ואם אכן הילדים אינם עומדים במה שסוכם, מיד מבצעים את הסנקציה. בלי צעקות ובלי מריבות ובלי איומים. פשוט מבצעים - למשל מפסיקים את הבילוי והולכים הביתה. אם הילדים יתרשמו שאתם אומרים וגם מקיימים וכל זה ללא כעס או צעקות כי זה לא עונש, אלא למידת כללי ההתנהגות - הם יתחילו להקשיב.

מציאת זמן לפעילות אמא ילד ואבא ילד באופן קבוע בכל שבוע ללא תנאים. מדובר במועדים קבועים מראש שבהם הוא נמצא לבדו עם אחד ההורים (לא בחדר אחד כשאחיותיו בחדר השני, אלא ממש לבד בבית או מחוצה לו) גם אם התנהג "לא יפה" הפגישה הזאת מתקיימת. היא הזמן הפרטי שלו עם אמא/אבא שהוא זכאי לו מעצם היותו. מרגע שההבנה הזאת תושג אצלו הצורך העז להשיג תשומת לב בכל דרך אחרת תפחת מאוד. אני יודעת שזה לא קל לפנות בצורה קבועה זמן, אך האפקט של הדרך הזאת הוא מאוד משמעותי.

חיזוק המקום שלו כאח גדול שסומכים עליו ושכזה, יש לו גם זכויות יתר. נסו למצוא לו תפקידים, לבקש ממנו עזרה ולהוקיר אותה בקול רם. עזרו לו למצוא מקום חיובי.

לגבי אחותו בת השנתיים. אני מתקשה לומר שהסיבה להתנהגותה היא רק חיקוי של אחיה. הוא לא באמת אחראי לכך. באופן התפתחותי היא נמצאת עכשיו בגיל המרי ועוברת בעצמה תהליך של גיבוש האישיות הייחודית לה, תוך בחינת הגבולות והכללים...

עם זאת, שינוי הגישה שלכם ושינוי האקלים הכללי בבית יוחל גם עליה ולכן אני מצפה שגם אצלה תבחינו בשיפור משמעותי.

אם אתם זקוקים לסיוע נוסף נשמח אם תתקשרו לקו ונוכל לקיים שיחה.

נ.ב אני מציעה לשקול שוב האם נכון לבטל חגיגת יום הולדת.

בברכה,