פורום ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

שלום רב אדווה,

אני מתנצלת על העיכוב בתשובה. הייתה בעיה טכנית.

מהתיאור שלך נשמע שדפוס התנהגות מוכר של הבת שלך הפך להיות קיצוני לאחר שחזרתם מהסופשבוע הזוגי שלכם.

יכול להיות שהבת שלך חוותה חרדת נטישה וכעת מגיבה באחת התגובות האופייניות לכך – כעס כלפיכם, ולחץ מכך שאתם עשויים להיעלם לה שוב בכל מיני הזדמנויות.

כמה מילים על חרדת נטישה:
הילדים מאוד מתגעגעים להורים, שהם הדמויות הכי חשובות בחייהם, וחרדת הנטישה נובעת מכך שלילדים אין יכולת תפיסה של זמן.
בהתחלה הילד יחפש את ההורים אבל סבא וסבתא, המוכרים והאהובים, שומרים עליו ודואגים לכל מחסורו והוא נשאר רגוע. בימים הבאים הוא ימשיך לחפש את הוריו והגעגועים יתגברו, הוא לא יבין מדוע ההורים נעלמו, זה יפחיד אותו וידאיג אותו, והוא עלול לחשוד שנטשו אותו ושכנראה ההורים לא יחזרו. זוהי חרדת הנטישה.

בסופו של דבר ההורים חוזרים והילד נרגע אבל בימים הראשונים לאחר חזרת ההורים יש סיכוי שהוא יגיב לפחד ולמצוקה שנגרמו לו – הוא יכעס על ההורים, הוא יהיה עצבני ובכיין, הוא יצמד יותר להורים, הוא יפחד להישאר לבד, סיוטי לילה או התעוררויות מרובות, אי הסכמה לישון לבד, תגובות של מצוקה ולחץ כשההורים נעלמים לרגע מעיניו מחשש שיעלמו לו שוב...

אם לבתך יש חרדת נטישה, מומלץ להכיל את הקושי שלה ולתת לה את הביטחון הנחוץ לה. אל תהדפו אותה כשהיא נצמדת או בוכה או כועסת כדי שלא תרגיש דחייה וחוסר ביטחון שיגרמו לה לבכות ולהיצמד אליכם יותר, אלא תהיו איתה, חבקו אותה (אם אפשר) עד שלאט לאט, במשך כמה ימים, יחזור לה הביטחון והתופעות הללו יחלפו.

במידה וזה לא קורה אז אולי זו הסלמה של דפוס ההתנהגות הרגיל שלה שהיה גם לפני הנופש שלכם.

במקרה זה תוכלי לפנות אלינו שוב כאן או בקו היעוץ.

בברכה,