קהילת הריון ולידה

ערב , בדיקת פתיחה – 3cm . שוב הגברת פיטוצין ...הזמן עובר ופתאום אני מרגישה חם ביד – אני מסתכלת על היד ורואה הר ענק ( כמו של פופאי כשהוא אוכל תרד ! ) ואני צורחת לאחות ובעלי רץ בטרוף במסדרונות לקרוא לה . מסתבר שמרוב עירויים ונוזלים הוריד הפסיק לתפקד וכל הפיטוצין נאגר בשכבה מתחת לעור בגבעה ענקית. האחות נחרדת ומוציאה לי את העירוי מייד ושמה לי קומפרסים קרים על הנפיחות . בנתיים נכנס המרדים של הערב – רע ואכזר , ומחדיר לי את הונפלון ( מחט העירוי ) החדשה ביד השניה במפרק שבין כף היד ליד , זה ממש כאבי תופת בלתי נסבלים ואני ממש צורחת מכאבים , כמו שבחיים לא צעקתי !! והמרדים החצוף הזה אומר לי :" זה לא כואב ! תפסיקי לעשות את עצמך ! תפסיקי לצרוח !! ". איזה חצוף ..

אני משתתקת אחרי שהוא מסיים ומסננת לעברו בצורה נעימה " אתה לא מרגיש את הכאב שלי , אז אתה לא יכול להחליט בשבילי אם כואב לי או לא " . בעלי מסכן – כולו חיוור כמו סיד ! לא יודע איך הוא יכול לעזור לי . ליבו ממש יוצא אלי . כל הזמן דואג ושואל , איך אני יכול לעזור ?? מה להביא לך ?? למי לקרוא . מקסים !! . מחדירים לי שוב פיטוצין בעירוי החדש . שוב אני נכנסת למצב של סכנת " קריעת רחם " בגלל שנשאר לי הפיטוצין שנהיה גבעה ביד ומשתחרר בצד אחד ובצד השני אני מקבלת פיטוצין לוריד ( כאילו מינון כפול .. ) שוב עירוי נוזלים להרגעת הצירים . בלילה , בדיקת פתיחה – 3cm . כלום לא זז – בשלב זה החדירו לי צינור עם אלקטרודה שחוברה לראש של העוברית למעקב דופק שלה וצינור עם אלקטרודה לרחם שעקבה אחרי הצירים שלי . ב00:00 נכנס הרופא ואמר אחרי בדיקת פתיחה 3cm : "עכשיו ניתוח קיסרי " . מותשת ותשושה לחלוטין הובלתי לניתוח תוך 10 דק' ליאן המדהימה היתה בחוץ . בזמן הניתוח אני מרגישה הכל חוץ מכאב ( בזכות ההרדמה ) – איך פותחים את הבטן , מפשפשים בפנים וממש מרגישה איך שולפים אותה מהבטן שלי . אני שומעת אותה בוכה מביאים לי לראות אותה - מקסימה שלי ובשלב הזה אני מתעלפת ..

וזה סוף סיפור הלידה.