זוגיות ויחסים - פסיכולוגיה אבולוציונית

היי שוב,

קודם כל, אני מאוד מעריכה את הזמן שהקדשת לענות למקרה שלי, התשובה שלך מאוד עניינית ועוזרת לי להבין איך לכוון את עצמי במצבי.

ציינת, שאני יכולה להתחיל מקטן - לבנות מערכת יחסים שמבוססת על חברות בלבד, בלי לחץ ובקצב איטי שמתאים את עצמו אליו.

הבעיה היא, שלמרות שכן יצא לנו לדבר פעם אחת בעקבות פנייה שלי אליו והייתה לנו שיחה חברית ומאוד נעימה, איכשהו הצלחתי להרוס את זה ושוב להציג את הנושא של "יחסינו לאן", ושוב עלה עניין הזמן, ושוב עלה עניין "את לא באמת תביני את המקום שלי אם לא תנסי קודם לקבל את המצב כמו שהוא, אני צריך מעט טוב בשביל עצמי כרגע". לצד זה ציין שבאמת נהנה לשוחח איתי. ושהוא חשב על לדבר איתי בתקופה הזו, לשאול לשלומי אבל חשש שזה יעציב או יפגע בי. הרושם הוא שלדבר באופן חברי ויום יומי זה לא באמת אופציה, אני לא באמת יודעת איך לגשת ואיך לבנות לאט שוב את החברות ואז לראות אם יש פתח שוב להזדמנות. אמרתי לו שאני מתנחמת מזה שטוב לו כרגע אבל הוא מאוד הסתייג מזה וכואב לו מהדברים האלה, שכן "לא טוב לו כמו שאני חושבת, ועדיף היה והייתי שומרת לעצמי את המחשבה הזו". בסוף השיחה נסגרה בכך ששאלתי אם אני אוכל לפנות אליו, והוא אמר שתמיד. אז כן יש פתח לחברות וכן יש פתח לשיחה, אבל איך ניגשים ובאיזו תדירות? ומה יציק ומה יפריע לו? אני מבולבלת. לא הכל צריך להיות מאוד מסודר ומאורגן כל הזמן, דברים זורמים ומשתנים, אבל אני לא רוצה לפגוע בו בכך שאני פונה אליו. גם אם הוא נהנה לדבר איתי.