פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

תודה על הייעוץ..

וסורי שאני מתווכחת או משהו אבל נראה לי שלא כל כך הבנת, אמרת על זה שלכל אורך החיים אנשים יגידו עליי דברים לא נכונים והוספת את המשפט- "ולעבור הלאה מתוך ידיעה שזה לא נכון." אז זהו, שלדעתי זה כן נכון, אנשים אמרו דברים וזה..בהתחלה כמו שכבר אמרתי התעלמתייייי, אני תמיד מתעלמת, אבל אז הסתכלתי על עצמי במראה, ובלי שום קשר לגוף, לא ראיתי בעצמי שום דבר יפה, ומלא פעמים יצא לי לשבת ולחשוב על תכונות שבי ושוב, לא מצאתי שום דבר טוב, כמה שאני מנסה, אני לא מוצאת כלום, ועובדה שאנשים מסביבי מתרחקים מימני וחלק אפילו כל כך אדישים שזה הורג אותי! ואולי באמת משהו לא בסדר בי, כי אולי זה נדוש ופתאטי להגיד את זה אבל עדיין..אני מרגישה שזה כל העולם נגדי, כאילו אף אחד בעולם לא צריך אותי באמת וגם לא רוצה אותי, ואם כל כך הרבה חושבים ככה אז כנראה שמשהו בי לא טוב. משהו? יותר נכון ה=כ=ל!!

בקשר לפסיכולוג אני יודעת שזה לא רק לפסיכים, ואני חושבת על זה מלא זמן ואני רוצה את זה אבל אני לא יכולה לבקש מאמא שלי כי היא נורא דאגנית והיא תכריח אותי לספר לה מה עובר עליי או אפילו להיות איתי בפגישות עם הפסיכולוג, ולא הגעתי למצב שאני מסוגלת לדבר על זה עם מישהו שמכיר אותי.

שוב, תודה על הכל.