פורום דולה - תומכת לידה

אני זוכרת שבשלב שכבר הייתי בפתיחה מלאה המיילדת הורתה לי להמתין עד השלבש ש"תרגישי שאת צריכה קקי". ואמרתי "אבל איך אני אדע???" היה לי קשה לדמיין באותו רגע שאני אמורה להרגיש "כמו קקי" ברגע כזה...והמיילדת צחקה ואמרה "תאמיני לי, את תדעי". והיא אכן צדקה, כי דקה אחרי זה הרגשתי כזה אבטיח שם למטה ...

מה שמוזר שהפסקתי להרגיש את הצירים, כאילו הייתי עם אפידורל. הכל כאב לי כל כך באותם הרגעים שהייתי כל פעם מופתעת מחדש שהמיילדת הייתה מודיעה לי "את באמצע ציר - תלחצי עכשיו". וכל פעם אמרתי "מה אמצע ציר? זה מרגיש כמו בדיוק לפני דקה שהיא אמרה לי להמתין".

ואז הי הקטע שהראש היה מכותר ואני ראיתי את הכוכבים באותם הרגעים (ממש התקרבות אלוהית, כי לא נראה לי שמשהו יכול לכאוב יותר ממה שכאב לי באותם הרגעים) ולא הייתי לוחצת לחיצה ארוכה מספיק ובסוף ציר הוא היה חוזר קצת אחורה..ואז המיילדת התחמנית אמרה לי (וזה לא היה נכון בכלל) שיש ירידה בדופק ושאני חייבת להוציא אותה בציר הבא. ואז באו הכוחות האלה שלא היה ברור לי מעין הם באים. כמה חיכיתי למילים "תפסיקי ללחוץ"...ואז בעוד שתי לחיצות הילדה הייתה בחוץ. ואין לי מושג איך היא עשתה את זה (המיילדת) מבלי לחתוך ומבלי שאני אקרע. אני זוכרת את הציר היחידה שהרגשתי ממש (מבלי שהיא אמרה לי ללחוץ) זה היה הציר שהוציא את השיליה...

הלידה הייתה כשאני על הגב. במקור נורא רציתי ללדת בכריעה, אבל בשל אופי הכאב בצירים (רק בגב התחתון) חשתי צורך שיופעל לחץ על איזור הגב התחתון ואת זה יכולתי להשיג רק בשכיבה על הגב. אני יודעת שגרמתי בכך לעצמי נזק - כי עצם הזנב זזה אחרוה ומציקה לי עד היום וגם - אני מרגישה ששרירי רצפת האגן כבר לא מה שהיו לפני הלידה, למרות שאני מתאמנת ...

לפי הניסיון שלך - בלידה שניה מרגישים את הצירים כמו בראשונה? או שזה לא אורמ כלום?

איך היית ממליצה ללדת? כלומר, מה התנוחה הכי טובה ליולדת? ואם אני גם הפעם אחוש צירים רק בגב, איך ניתן לנסות בכל זאת לא להישכב על הגב בלידה?