קהילת הנקה

כל מה שאני כותבת, מבוסס על ניסוני האישי בלבד.

בתי בת 4 חודשים התחילה לישון לא מכבר לילה שלם. לדעתי יש שלב שהתינוק בשל לזה, וזה תלוי לא רק בגיל כמו גם במשקלו. היא נולדה מאוד קטנה, פגית ולכן זה לקח זמן.

בשלב די מוקדם היא התחילה לפתוח פערים בלילה, בהתחלה 4 שעות, אח"כ 4.5 וכו'. כשהרגשתי שהיא גדולה ומחוזקת (וצריך להיות מאוד רגישים עם העניין כדי לא לגרום נזק), בכל התעוררות בדקתי קודם האם זה רעב או משהו אחר- נתתי לה מוצץ או שיניתי לה תנוחה (מהגב לצד או מהצד לצד השני). כשהתינוק רעב את תדעי את זה אבל (אבל גדול מאוד ) רק אם הוא מספיק גדול בגיל ובמשקל. יש תינוקות שהם כ"כ קטנים וחלשים- הם לא יתעוררו כדי לאכול וצריך מאוד להיזהר. כך עם המוצץ וכו' הייתי מושכת אותה עוד שעה ואח"כ עוד שעתיים וכו', גם אם זה דרש ממני כמה לילות קשים. כשראיתי שהמוצץ לא עוזר והיא עדיין ערה, הנקתי אותה. כך עד שלמדה לא לקום בלילה.

את שיטת "שיבכה עד שירגע" אני ממש מתעבת. תינוק קטן מביע את הצורך שלו על ידי בכי, כך הוא מדבר כי הוא אינו יכול לומר"כואב לי" "אני רעב" משעמם לי וכו'. אי התייחסות לקריאת העזרה משמעה פגיעה ביסוד החשוב ביותר בין ההורה לילד והוא תחושת הביטחון.בואו לא נשכח שאחרי הכל תינוק הוא יצור חסר אונים ותלותי, למשך שנים רבות, הוא מגיח לעולם בלתי מוכר מלא בריחות וצלילים ומראות וקולות וגירויים שהוא רק למד להכיר והוא זקוק להורה בכל רגע נתון כדי להרגיש בטוח ומוגן. ילד שבוכה ולא ניגשים אליו ילמד כי אין לו על מי לסמוך בעולם הזה.

אני אתן דוגמה- התינוקת שלי במהלך השלושה חודשים הראשונים רצתה רק להיות בידיים, היא אפילו ישנה עלינו חלק מהלילה כיון שאיך שהיינו מניחים אותה היא היתה מתעוררת. זה היה הצורך שלה ואנחנו, עם כל הקושי העצום שבדבר, נתנו לה את זה ואם היה קשה לי- אז אחותי ואמא שלי היו באות והיא היתה גם ישנה עליהן בלילה. בגיל שלושה חודשים הכל השתנה, היא כבר לא רוצה יותר לישון בידיים, רק במיטה שלה ובעיני זה שסיפקנו לה בסיס של בטחון (מה שקרוי Secure Base), זה מה שיבנה את הבטחון בעתיד והפוך ממה שכולם הזהירו אותי "היא תתרגל" וכל השטויות האחרות.

בקיצור הורות זה המקצוע, מסתבר , הכי קשה בעולם, וצריך פשוט להיות עירניים ולעשות דברים לא מתוך תיאוריה אלא מתוך עירנות, להרגיש את הילד, להיות רגישים וכל דבר שמנסים- לנסות בעדינות ולבדוק אם זה מתאים לתינוק.

מצטערת על האורך, מקווה שלפחות הייתי ברורה. בהצלחה.