עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
איך גומלים מטיטולים?
קרן שמש מאוחרת (30.3.2013, 11:34)גמילה זה דבר מאוד אישי, זה מה שלמדתי משני הילדים שלי שגמלתי ומכל האחרים שצפיתי בגמילתם מהצד. אני חושבת שקודם כל צריך לעשות הכנה- אם זה באמצעות אחת הקלטות שיש בשוק (הכי התחברתי לחני נחמיאס). הספר עם נפתלי- סיר הסירים (ויש גם גירסה לבת שקוראים לה ציונה) אצלנו עבד שעות נוספות. יש מי שיאמר שהילדה צריכה להיות מסוגלת להוריד לבד מכנסיים ותחתונים, להראות התעניינות וכו', ויש מי שיאמר שהאחריות לגמילה היא בידי ההורים בלבד ושאין צורך לחכות לסימנים אלה. בכל מקרה, במשפחתון שבו היו הילדים שלי, המטפלת הסבירה והלבישה להם בבוקר תחתונים. הסיר היה באותו החדר שבו הם שהו. כל רבע שעה היא אמרה 'עכשיו הולכים לעשות פיפי' והושיבה אותם. במשך יומיים בערך זה היה ככה. אחרי יומיים- יומיים וחצי, היא משכה יותר זמן, ומדי פעם הם גם יזמו ישיבה על הסיר. הבת שלי תוך כמה ימים כבר נגמלה ולא פספסה בכלל. לבן שלי לקח קצת יותר זמן וזה לקח שבוע. חשוב להדגיש- בהתחלה לא שואלים אם יש פיפי אלא מודיעים- עכשיו הולכים לעשות פיפי. אגב, שניהם היו בערך בני שנתיים וחמישה חודשים כשהיא התחילה. משום שדרושה הקירבה לסיר או לישבנון (מה שמתאים לילד), מומלץ להתחיל את זה באיזה סופשבוע או חופש כשנשארים בבית, ולא יום לפני שנוסעים לטיול בדרום. בשבועות הראשונים כשהלכנו למשל לחוג של הגדול, כשהקטנה נגמלה, לקחתי איתי את הסיר. חשוב להתייחס לכל פניה שלהם, גם אם הם אומרים כל רגע שיש פיפי. בהמשך ללמד אותם שאפשר להתאפק שני רגעים. אם מספיק חם, אפשר גם להשאיר אותם ערומים, ואז יותר מהר מגיעים לסיר. בפעמים הראשונים שיוצא להם פיפי או קקי בסיר- אפשר ורצוי לתת פיפיפרס ולעשות חגיגה. ככל שעוברים הימים, מפסיקים לקפוץ לשמיים מכל טיפת פיפי בסיר, ומתייחסים לזה יותר בשיויון נפש. לעולם לא להגיד לילד- אבל למה לא אמרת שיש לך? למה לכלכת את הרצפה? למה ולמה.... להרים שטיחים מהרצפה עד כמה שניתן, לא להושיב עם תחתונים על הספה (אלא אם כן שמים שעוונית ומגבת מעל, אבל לא בצורה בולטת, שילד ירגיש מעין לחץ). גם אם בורח, אומרים 'לא נורא, בוא ננקה ובפעם הבאה נעשה בסיר'. זה ממש על רגל אחת.