קהילת הורות

הי סיגל,

יש לי שניים,ושניהם מהסוג הזה...

האחד בן חודש, השני בן 6 שנים (כתה א').

אני כותבת לך בעמידה כמובן. רגע, שכחתי להתנועע.

או, ככה יותר טוב.

ובכן, אין טעם שתספרי זאת לסביבתך, אף אחד לא יאמין לך.

יכול להיות שאפילו בעלך.

עם הראשון זה היה סיוט- כמה שהייתי מאושרת והוא היה יפהפה, הוא פשוט לא ישן ימים שלמים. הייתי איתו לבד בבית מגיל שבועיים, וחמותי עוד התפלאה איך זה שאני לא מנקה ומבשלת בחופשת הלידה.

מכיוון שבעלי היה יוצא ב-7 בבוקר וחוזר ב- 19, הייתי מותשת כשהיה בא הביתה, והוא היה קם בלילות...

עד היום הוא מספר לחבר'ה איך היה קם בלילות, וכולם מסתכלים עליי כמו על איזו מפונקת...

ובכן, עכשיו לפתרונות-

על אף שאולי את לא מרגישה, כנראה שיש לו גזים. בקושי מרגישים את זה. כשהולכים איתו בבית, הלוך ושוב, ולוחצים על הבטן, מרגישים פעילות כלשהיא (ובעיקר רואים שהוא מפסיק לבכות, ומנסה להירדם). דבר שני, לפעמים קשה לו להירדם, וגם מזה הוא בוכה. בקיצור- לא מדובר על אוכל או טמפרטורה.

ווי, נשברה לי היד כבר מלהחזיק אותו, והגב מהעמידה תוך הקלדה...

תכף אמשיך