עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
נשואה ויש לי ידיד
בחורה-אישה (27.1.2009, 17:13)היי לך שון
אני מעדיפה להעביר לך את המסר דרך סיפור קטנטן. אני לא אשפוט אותך ואני לא אגיד לך מה לעשות ומה לא. ברור לי שקשה לשפוט בנאדם כשאין את התמונה השלמה ואין לי את הסיבה המורחבת שבגללה את בקשר עם הידיד הזה. אבל אני משערת , ומתוך נסיון שלי כי גם לי היה מאורע כזה, שחסר לך משהו בבית. משהו שגורם לך להתגעגע לתקופה ההיא, החיזור, להיות מחוזרת, להרגיש נאהבת, להרגיש חשובה בשביל מישהו, נמאס לנו לפעמים מהרוטין שהופך עם השנים לעניין של הרגל, אולי לחץ בעבודה של הבעל שגורם לנו לטיפ'לה של הזנחות אך אין זה אומר שאין אהבה.
ומכאן אני מגיעה לסיפור שלי. גם אני נשואה וגם אני התחיל לחזר אחריי מישהו. באתי מבית מסורתי. לא דתי אבל תמיד שמתי לי בראש מה נכון ומה לא. בהתחלה בטוח שלא נעניתי לו. בעלי תמיד אהב אותי אבל באיזשהו מקום הרגשתי שהריגוש נעלם לי, דאג לי אבל לא שמעתי ממנו יותר את המילים אוהב אותך למרות שביטא את זה בדרכים אחרות. לא יודעת איך להסביר את זה אבל התגעגעתי לתקופה ההיא, של הבחורה לפני החתונה. אולי כי התחתנתי בגיל 21 הרגשתי שמיהרתי, אולי הרגשתי שפיספסתי משהו. וגם לי היה אז בן בבית, תינוק בן חצי שנה. התחלתי עם הבחור הזה את הקשר ובתת מודע שלי ידעתי שזה לא בסדר, שלקחתי סיכון, הזנחתי את בעלי לאט לאט, הקדשתי את כל חיי לבחור הזה. לא יודעת למה עשיתי את הצעד המטומטם הזה אבל הרגשתי שאני מאושרת. עברו הימים ועברו לילות ולאט לאט התחילו לעלות בפני שוב שאלות- הלוווווו לאן זה מוביל? מה זה יתן לי???? מה יצא לי מזה? התשובה הראשונה שעלתה לי בראש היא פצע בלב. הרי ברור שאנו הנשים יצור עדין. אנו נפגעות מכל דבר, ואנו עלולות גם להיפגע אם אנו מגלות שהבחור שאינו מתחייב לנו יעזוב וירוץ לאחרת (למרות שבתת מודע זה היה ברור לנו מלכתחילה אבל החלטנו להתעלם מזה ולהינות מהרגע).
היה לי קשה, הרגשתי אבודה, ואני מודה לאלוהים יום יום שהקשר הסתיים ואני יזמתי. אלוהים שלח לי מסר. נכנסתי להריון מבעלי. לא יכלתי להמשיך לעשות את מה שאני עושה. הרגשתי שדרכתי על הכבוד שלי, על בעלי, ועל העובר שיש לי בבטן. הרגשתי שאני אשמה. בכיתי לילות, ביקשתי אלפי סליחות, התחלתי להתפלל לילה לילה. הרגשתי אסירת עולם בתוך כלא שאסור להוציא שום מילה ממנו. הודיתי לאלוהים שכיוון אותי לדרך הנכונה במקום שבעלי ייגלה. ומאז... התמונה התהפכה. יש מחוייבות, בעלי הרגיש יותר מחוייב בשבילי, יצאנו לחופשות...החזרניו את התקופה ההיא. אני מאושרת !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היום... אני מבינה..איזה צעד מטומטם עשיתי
היום ....אני מבינה שלפני כל פעולה אני עושה סטופ! יש משהו יקר לי בחיים שאסור לי להפסיד אותו
היום...המשפחה שלי חשובה לי מכל
והיום...מי שיחזר אחריי ייחזר אחרי מאה במקומי ובעלי לא יהיה המחיר שאני מוכנה לשלם בעבור שטויות שכאלה.
תסתכלי מסביבך...ותראי אולי יש שם מסר מלעמלה שאומר לך יש משהו שכדאי שתעצרי את מה שאת עושה בשבילו..
אני מקווה שהעברתי לך את המסר
ובהצלחה, מישהי