קהילת הנקה

הדברים שרשמתי הם לא נכתבו כזלזול להנקה, אלא כהסתכלות של החברה על ההנקה. מסתכלים עלי בעין עקומה, כאילו אני עושה פשע כלפי וכלפי הילדה ואני זו שצריכה להצטדק.

מאוד קשה לי עם זה! ואני לא כזו שיכולה לשלוף בכל מקום, מקנא בבחורות ששולפות בלי בושה, אפילו בבית של חמותי אני נכנסת לחדר ומניקה.

ואף פעם לא הסתכלתי על ההנקה והתחליפים כאל אינסטנט, וחברה שלי פתחה לי את העיניים לממש תרבות שמתבשלת.

ובאמת, חוץ מבעלי שהוא סופר תומך בהנקה והפורום הזה, אין אף אחד שתומך בהנקה שלי. וזה מאוד קשה לי!!! כשהיא נולדה, אמרתי שאניק חצי שנה, כמו את הגדולים, אבל הקשר הוא ממש חזק ואני רוצה למשוך את זה עוד, כל עוד היא איתי, אח"כ תכנס לגן וזה יצטמצם רק לערבים ולילות.

ואני כל הזמן בדילמה הזו, שאני רוצה להניק ומצד שני אומרת לעצמי תפשטי הכל ותני בקבוק, אבל אז באים רגשות אשם, התרומה שכולם מדברים עליה, ההבנה שזה משהו חד פעמי שלא יחזור לעולם ואז זה עובר, עד הפעם הבאה...

אוף, איך הייתי רוצה להיות אדם שלא מתלבט ולדעת שמה שהחלטתי הוא הכי טוב ולהיות בטוח בזה...